תגית: בלוג ברוכי קופטייל

כשהעברתי את תמונה של העוגה לחברות,ישר קיבלתי תגובות של "זו העוגה הנוסטלגית שלי"או "זו עוגה עם טעם של בית"וגם משהו כמו "העלית בי דמעות, הזכרת לי את אמא שלי ז"ל שהיתה מכינה לי אותה תמיד"

יש את הרגעים האלה.המרגשים,שאנחנו חווים בתור הורים.את הרגעים הטהורים.

השבלול אמנם מתעורר בחורף אבל לא נראה לי שיש מישהי שלא מכירה את התקופה השבלולית, מישהי שלא מצאה את עצמה בה, ולומשנה כמה זמן היא החליטה להיות בו.

שחור. לבן. מר. מתוק.

כשפסעתי אל תוך ביתה, באמת הרגשתי שהגעתי לגלקסיה אחרת. מטבח שהוא חלומה של כל אישה, מאורגן ומסודר, כמו לונה פארק שרק מזמין אותי להתפרע,

"אני כבר לא יכולה יותר!" הזעקות שלה הרעידו את האפרכסת והחרישו את אוזני "אני אומרת לך! זה יותר מ3 חודשים! זה מוגזם!"

לא, זה לא פטיפורים, זה עוגות, אבל הן כ"כ יפות ומוקפדות שהמראה שלהן משוה להן מראה של תכשיטים קטנים ויפים.

יש לי חולשה, אני מודה. אני ממש ממש אוהבת גלידות וארטיקים, וכבר רמזתי על זה פעם. אין לי בעיה ללקק להנאתי אחד אחרי השני.

אני נורא אוהבת אותם, את החטיפים האלה. הם לא מפונקים, ללא טכניקות מיוחדות, וללא מצרכים מקצועיים.

היא שיחקה איתנו מחבואים, הציצה מידי פעם